22.01.2013 
Eliko 
אתם הולכים בדרך הנכונה ומנסים לרדת במשקל, אך עם זאת מגיעים הפיתויים ואתם צריכים לעמוד בפניהם ולא להיכנע. לימדו כיצד להגביר את כוח הרצון שלכם ולהמשיך לשמור על עצמכם.
רצתם עם חברים 8 ק"מ. הבטן שלכם מקרקרת ואתם מרגישים שאתם חייבים לאכול. יש לכם 2 אפשרויות: לאכול במקום בחוץ שקרוב מאוד למקום בו אתם נמצאים, או לחזור לבית ולשתות את השייק שאתם שותים אחרי פעילות כדי להתאושש. אתם מרגישים שמגיע לכם לאכול פעם אחת בחוץ אחרי ששרפתם 800 קלוריות – ומחליטים ללכת לאכול במקום שלידכם בחוץ. אז מה הבעיה בפרס הטעים לאחר העבודה הקשה שעשיתם?
כוח הרצון שלכם איכזב אתכם. הוא הביא אתכם לרוץ בזמן, אבל נעלם כשבאמת הייתם צריכים אותו. כל הריצה שעשיתם – לא הייתה כל כך אפקטיבית. למה אתם לא יכולים להגיד לא לפיתויים?
כוח הרצון עוזר לכם לגבור על פיתויים, לבחור בהחלטות נבונות ולדחות בחירות שגויות, לבחור את התפריט שלכם, ושומר על המוטיבציה. כוח הרצון הוא משאב מוגבל – צריך לשמור עליו, לאזן אותו, ולחלק אותו ל-6 המרכיבים בתכנית הזו.
תאכילו את כוח הרצון
צעד ראשון: תאכילו את כוח הרצון
הנה הפתעה בשבילכם: על פי דבריו של פרופ' רוי באומייסטר, פסיכולוג מאוניברסיטת פלורידה ומחוקרי המשמעת העצמית המובילים בעולם, כוח הרצון פועל על-ידי סוכר. בדומה לשרירים שלכם, המוח שלכם צורך גלוקוז כדי לפעול כמו שצריך.
בסדרה של תשעה מחקרים, באומייסטר מצא כי אנשים עם רמה מאוזנת של גלוקוז גילו יותר עניין ורצון לפתור בעיה שלא ניתנת לפתירה מאשר אנשים עם רמת גלוקוז נמוכה במהלך הניסוי. באומייסטר: "שפרו את רמת הסוכר בדם ותוכלו להרגיש את כוח הרצון שלכם."
אך אל תמהרו! תניחו את הסוכריות במקום. כמובן שניתן לצרוך גלוקוז בקלות מהסוכר שאנחנו מכירים, אבל הגוף שלנו יוצר אותו גם מפירות, הרבה ירקות, דגנים מלאים, ומוצרי חלב. לפי דבריו של באומייסטר, ניתן לייצר גלוקוז גם מחלבונים. לוקח לגוף זמן רב יותר לייצר את הגלוקוז מהחלבון, אך היתרון בכך הוא שהוא נשאר יותר זמן.
בעיה מסוימת היא מהאנשים שומרי המשקל, שלרוב מאמצים לעצמם הרגלי דיאטה של כמות נמוכה מאוד של קלוריות. באומייסטר טוען: "אם תרעיבו את עצמכם, רמת הגלוקוז שלכם תהיה נמוכה". ללא סוכר ברמה מספקת, למוח שלכם לא יהיה מספיק "דלק" כדי להמנע מג'אנק פוד. כשאתם מרגישים שהאנרגיה שלכם דוהה, אל תוותרו על "חטיפים" חכמים כמו אגוזים.
צעד שני: תחגגו בתבונה
למדענים יש שם לתופעה עליה סיפרתי לכם בפסקה הראשונה של המאמר: פיצוי. זוהי נטייה לפצות את עצמכם על עבודה טובה שנעשתה, וההרגשה שאתם יכולים להתמודד עם המטרה שלכם לירידה במשקל. למעשה, ככל שהאימונים שלכם קשים יותר, ככה תחשבו שתוכלו לפצות את עצמכם יותר.
כשאדם מתאמן באימון קשה וארוך, או רץ 10 ק"מ, הוא מרגיש צורך לחגוג ולפצות על "הסבל". אך יש לזכור – אימון טוב לא מעניק לכם יד חופשיה לאכול כל מה שתרצו.
הפתרון: אל תשתמשו בכוח הרצון שלכם כדי למנוע מעצמכם ארוחה טובה שהשגתם ביושר. במקום זאת, תשתמשו בו כדי לוודא שהפרס שלכם לא "מנצח" את האימון שעשיתם. תעשו חשבון – אם שרפתם 700 קלוריות, תשמרו על צריכת הקלוריות פחותה ממה ששרפתם. כך תוכלו לוודא שלא רצתם לשווא והשגתם לכם משהו מהעבודה הקשה שעשיתם.
צעד שלישי: הימנעו מפיתויים
גם כוח הרצון החזק ביותר לא יכול לעמוד בפני כל הפיתויים. תפתחו את המקרר שלכם ותיפטרו מהפיתויים שמגרים אתכם – ואל תקנו אותם שוב. כוח הרצון שלכם יוכל לקבל קצת מנוחה..
צעד רביעי: תישארו ערניים
רוצים לבצע החלטות חכמות? תלכו לישון מוקדם. כשאתם עייפים כוח הרצון שלכם לא במיטבו. לא הצלחתם לישון כמו שצריך בלילה? תמזגו לעצמכם כוס קפה עם קצת סוכר אמיתי. במחקר ספרדי שנערך ב-2010 התגלה שהשילוב של קפאין וסוכר גורם לעלייה בביצועים קוגניטיביים באזורים מסוימים במוח שתומכים ביכולת להישאר ערניים וממוקדים במטרה להמנע מהסחות דעת ופיתויים.
תגרמו לפיתויים שלכם להפחיד אתכם
צעד חמישי: תפחידו את עצמכם
בקלות תוכלו לשכנע אתכם שצלחת נוספת של המבורגרים לא תשנה את היקף המותניים שלכם. במקום לשכנע את עצמכם בגישה הזו – תנסו להשתמש בגישה ההפוכה. במחקר שנערך באוניברסיטת טקסס נמצא כי הגזמה במספר הקלוריות של מאכל מסוים שאתם אוהבים – יכולה לעזור לכם להמינע מהפיתויים הללו. במקום לחשוב שההמבורגרים לא ירחיבו את המותניים שלכם, תחשבו שאם תוכלו את ההמבורגרים אתם כן תתרחבו. תדמיינו את עצמכם 20 קילו יותר אם תוכלו את ההמבורגר הזה, וככה תמנעו מעצמכם את הפיתויים הללו.
צעד שישי: ההבדל בין להגיד "לא" ל "אחר כך"
כשמאכל מסוים מפתה אתכם, במקום להגיד לו "לא" תגידו לעצמכם שתוכלו אותו בזמן מסוים בעתיד.
במחקר שנערך נמצא כי אנשים שדחו לזמן מאוחר יותר אכילה של שקית צ'יפס היו מסוגלים לעמוד בפיתוי יותר מאשר אנשים שניסו להימנע לחלוטין מאכילת החטיף הפריך והמלוח. כשאתם אומרים "לא" למשהו וכשאתם אומרים "אחר כך" למשהו יש לשתי המילים אפקט שונה. דחייה מחלישה את התשוקה לדבר מסוים ועוזרת לכם להתגבר על הפיתוי יותר מאשר הכחשה שלא תזכו לאכול את המאכל הזה יותר.
פורסם בנושא